"...יכולתי לשמוע בבירור את נשימותיה הכבדות של מיכל, שהתקשתה לנשום. מדי פעם ניסתה להרים את ראשה בחיפוש אחר אוויר, אך ללא הועיל. 'עזרו לי, עזרו לי,' שמעתי את קולה המשתנק נבלע בחרחורי מוות. ניסיתי להושיט לה עזרה, אך קצרה ידי מלהושיע. לא הצלחתי. שיתוק אחז את כל חלקי גופי ונותרתי מאובן אל מול אהובתי, המפרפרת בין חיים ומוות." הם היו אחד עשר צעירים הרפתקניים, שנענו לאתגר שהציבה בפניהם מלכת הנהר, הלוא היא 'מלכת אפריקה'. רק תשעה הצליחו להגיע לקו הסיום. הרצון להימנות עם אותם בודדים שהעזו לחקור את מימיו העכורים של נהר האומו, המפלס את דרכו בקרקע הבוצית וביערות הסבוכים בדרום מערב אתיופיה - הצית את גחלת האש הנסתרת בנשמתו של המחבר; אחוז טירוף בלתי נשלט ומפוחד עד עמקי נשמתו נשבע לעצמו לכבוש את היבשת השחורה והמסתורית. מים אסורים - הוא רומן, תיעוד אישי של מי שהשתתף במסע הישרדות וחווה גם מסע פנימי לתוך עצמו. המפגש המתמשך עם איתני הטבע הסוערים ורבי התהפוכות, היפופוטמים אימתניים ובני שבטים שחלקם לא זכו לראות אדם לבן - הכריחו את המחבר להתמודד עם יכולותיו הפיזיות והנפשיות ולהוכיח את כישוריו המקצועיים, שעה שנאלץ לעמוד במבחן חייו ולהציל את אהובתו, שותפתו למסע. הספר מאפשר הצצה לא רק אל פלאי היבשת השחורה והבתולית, אלא גם אל נשמתו של צעיר ישראלי, שנקלע לחוויה חד פעמית גדושה בתשוקה ובטירוף יצרים.