בשנת 1934 עלה שמעון פרס בן האחת-עשרה לארץ ישראל. בני משפחתו שנשארו בפולין נרצחו בשואה שנים ספורות לאחר מכן. הנער הצעיר שלמד בבן שמן יהפוך ברבות הימים לאחד מהאבות המייסדים של מדינת ישראל, יזכה בפרס נובל לשלום, ויהיה למנהיג בולט ומוערך בעולם.
פרס שירת את מדינת ישראל עוד בטרם היווסדה וכיהן למעלה מ-70 שנה בשורת תפקידים בכירים ובראשם - נשיא, ראש ממשלה, שר בטחון, שר חוץ ושר אוצר. הוא מילא תפקיד מרכזי בבניית הביטחון וההרתעה הצבאית של מדינת ישראל. הוא הוביל את הפרויקט השאפתני והחשוב ביותר – הקמת הכור הגרעיני בדימונה. פרס היה גם ממייסדי התעשייה האווירית, ורפא"ל (לימים מערכות לחימה מתקדמות בע"מ) אשר הבטיחו למדינה הצעירה את עוצמת הביטחון הייחודית לה עד היום.
כישוריו המדיניים והתעוזה שנודע בה כמנהיג הביאו להצלחת "מבצע קדש" והולידו את "מבצע אנטבה".
אומץ לבו וחשיבתו היצירתית סייעו לו להציל את המשק הישראלי, כשהיה במשבר האינפלציה החמור בתולדותיו.
פרס שהיה איש ספר ונודע בזכות הישגיו ואמונתו בכוח המופלא של המוח האנושי והמדע פעל לקידום ישראל כאומת החדשנות המושכת מתעניינים מכל קצוות תבל.
אחרי ביצור מעמדה של ישראל כאומה חזקה ומתחדשת הפנה פרס את מוקד מאמציו לקידום השלום עם שכניה. הוא לא הרים ידיים והביא לחתימת הסכם שלום עם ירדן. השלב הבא היה החתימה על הסכמי אוסלו ששינו את התודעה הציבורית בישראל ובמדינות ערב. הוא היה מזוהה ונערץ בכל מקום כאופטימיסט שחותר לשלום.
בספרו האחרון המונח לפניכם, שאותו השלים שבועות בודדים לפני מותו, שוטח פרס את סיפור חייו דרך צמתים של הכרעות גורליות ורגעים גדולים בהיסטוריה של מדינת ישראל. זאת באהבה ובכנות מרגשת של אדם המגיש את צוואתו הרוחנית לדורות הבאים - לא לפחד מכישלון, ולקבל החלטות קשות גם בסביבה של אי ודאות וסכנה. לאורך כל הדרך הוא שם דגש על ערכה של יוזמה, על כוחה של חשיבה מחוץ לקופסא, ועל דבקות במטרה ללא לאות.
אין מקום לחלומות קטנים מתווה את הדרך למנהיגים צעירים בגילם או ברוחם המבקשים להמשיך לחלום, להשאיר חותם, ולהפוך את עולמנו למקום בטוח וטוב יותר.
שמעון פרס הלך לעולמו בספטמבר 2016, בן תשעים ושלוש במותו.