ספרה של רות נצר בוחן את ההיבטים הבסיסיים והארכיטיפיים אשר מרכיבים יחסי מטפל-מטופל מתוך נקודת המבט של הסימבוליקה היונגיאנית, בהקשר מיתי. יחסי העברה והעברת נגד נבחנים בהיבטים החיוביים, לצד סכנות הטמונות בהם, בכוח המרפא והגאולה שבהם, לצד כוח ההרס והניצול. מערכת יחסים ייחודית זו, אשר הנה היררכית והדדית כאחת, כוללת את פצעיהם וצלליהם של המטפל והמטופל, והיא מאפשרת תהליכי שינוי בשירות האינדיווידואציה – כל אלה נבחנים בייצוגם בקולנוע.
הקולנוע, כבר מראשיתו, "אוהב" את השיגעון; הוא נוטה לתאר מערכות יחסים קיצוניות, לשבור את גבולות הטיפול המקובלים ואף לתאר לעתים את המטפל כבעייתי, לעתים כבעייתי ביותר וחולה. כנגד זאת הקולנוע מבטא את הפנטזיה לקשר אינטימי בין מטפל-מטופל, קשר עמוק וקרוב, כמו יחסי אהבה מלאים, שאינו אפשרי במסגרת הטיפול הנפשי. במובן הזה, הקולנוע שעוסק ביחסי מטפל-מטופל הוא כמו חלום קולקטיבי של יוצרי הסרט, הצופים, והמטפלים.
"בגישתה לנושא ובכתיבתה ניכרת הסכין האנליטית של רות נצר, אשר בוחנת את הקולנוע כסוכן טיפולי מהיבטיו השונים, ברמות המודעות והלא-מודעות, מתוך ראיה אינטגרטיבית עמוקה הניזונה מיכולותיה של רות כמדענית רב-תחומית. נראה שההתייחסות המרכזית בספר היא החיפוש והחיבור של הדברים לצרכים האנושיים, העמוקים, של האדם המערבי בן זמננו, ובמרכזו חיפוש העצמי האמיתי – האינדיווידואציה וקונפליקטים מרכזיים כמו אהבה והרס/מוות. כמו ספריה האיכותיים הקודמים, ספר זה הוא בעל עניין וערך רב לאנשי המקצוע, ולא פחות מכך לאוהב הקולנוע ולקורא המשכיל".
(ד"ר אורי ירון – מכללת סמינר הקבוצים)
רות נצר היא פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית יונגיאנית ומדריכה בכירה, משוררת, אמנית וחוקרת ספרות. פרסמה ארבעה ספרי עיון, תשעה ספרי שירה וספר אוטוביוגרפי. מלמדת בבתי ספר לפסיכותרפיה יונגיאנית, במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללת אורנים.