השטן במוסקבה", יצירתו המושלמת ביותר של אחד מגדולי אמני הפרוזה הרוסית בזמננו, שנתגלה

מחדש בשלהי ה"הפשרה" לאחר שנים רבות של חרם, הוא ספר מופלא, רב - ממדים, בו יצק המחבר את

חכמת - חייו בנפתוליו עם הטוב והרע. מתוך הרובד הראשון, פנטומימה משונה ומצחיקה הכתובה בהומור

קודר ומתהולל על תעלוליו של השטן במוסקבה, עולה סאטירה מבריקה על החברה והמשטר ברוסיה

הסוביטית. ברובד השני, שהוא כולו רציני ונוגע ללב, מתוארים בחרט - אנוש האמן ומרגריטה, גבר ואשה

מחוסנים שלא נגרע משיעור - קומתם למרות כל תחבולותיו המרושעות של השטן. הרובד השלישי, פירוש

חדש למשפטו של ישו, הוצאתו להורג ומותו, הוא רומן בתוך רומן הכתוב בפרוזה מנופה ומזוקקת בעלת

עצמה מופלאה. רבדיה השונים של היצירה מצטרפים לחויה אסתטית בעלת שלמות מהנה מאוד, שלדעת

גדולי המבקרים היא פאר היצירה בספרות הרוסית של המאה העשרים. מיכאל אפנסייביץ' בולגאקוב נולד

ב - 1891 בקיוב לאביו, פרופסור באקדמיה התיאולוגית. ב - 1916 סיים בהצטיינות את הפקולטה לרפואה

באוניברסיטת קיוב, אולם רק ארבע שנים עסק ברפואה, תקופה שתיאר בסדרת הסיפורים "רשימות רופא

צעיר". ב - 1923 היה לעובד קבוע ב"גודוק", עתונם של עובדי - הרכבת, כתב עת נועז וליברלי, בעל רמה

ספרותית גבוהה להפליא, ובמה לכשרונות צעירים. ב - 1924 פירסם בולגאקוב את רומן - הביכורים שלו


"הגוארדיה הלבנה". על מלחמת - האזרחים, ספר שעובד למחזה בשם "ימי הטורבינות". "רומן תיאטרוני"

הוא רומן המיוסד על האוטוביוגרפיה של בולגאקוב, שהיה מחזאי פורה וראה בגניזת רוב מחזותיו על - ידי

הצנזור בטרם הועלו על הבמה, ובכשלון ההצגה של מחזהו "מולייר". בולגאקוב מת בן ארבעים ושמונה,

נידח ונשכח. רק בשלהי שנות החמישים החלה הריהאבליטציה הספרותית שלו, הוקמה ועדת אפוטרופסות

לעזבונו והוכר כשרונו הודאי.