אדוארד בולוֶור ליטון (1873-1803), סופר ומדינאי, נודע בזכות הרומנים ההיסטוריים שלו, שהחשוב בהם הוא ימי פומפיי האחרונים.
פומפיי, עיר עתיקה באיטליה בסמוך לנאפולי, נקברה בשנת 79 לספירה תחת שכבת אפר געשי בעובי 6 מטרים עקב התפרצות הר הגעש וזוב. חשיפתה בשנת 1748 עוררה עניין רב בארכיאולוגיה של הזמן העתיק. ממצאי החפירות מספקים עד היום עדות שאין כדוגמתה על חיי היומיום בתקופה הרומית העתיקה.
ליטון שהה כשנה בפומפיי ובנאפולי הסמוכה, התרשם עמוקות מן הממצאים שנחשפו במקום, ובספרו הקים לתחייה את העיר השוקקת. סיפורו מתחיל בימים שלפני התפרצות הר הגעש ומתאר את שלל תושביה של פומפיי, אשר נקבצו אליה מרחבי העולם שנכבש בידי האימפריה הרומית. הם החזיקו באמונות שונות, דיברו בשפות שונות וחיו על פי מנהגים שונים, אך נדרשו להתאים את עצמם לאמות המידה של העיר שבה התגוררו.
את ההקדמה למהדורה הראשונה של ספרו מסיים ליטון במילים: "דייני אם ספר זה, על פגמיו, ייצור דיוקן נאמן במידה זו או אחרת למנהגיה ולמאפייניה של התקופה אשר ניסיתי לתאר, וחשוב מכול - אם יהווה ייצוג הולם לתשוקות אנוש ולרגשות אנוש, אשר מרכיביהם נותרו כשהיו מאז ועד היום!"
ימי פומפיי האחרונים מאת אדוארד בולוור ליטון בהוצאת זמורה ביתן, מאנגלית בתרגום חדש: שרון פרמינגר, עורך ספרותי: יחיעם פדן, עריכה מדעית: אפרת חבס, עיצוב עטיפה: אמרי זרטל.