אוגוסט, כפי שציין וודי אלן, הוא חודש מועד לפורענויות. הפסיכיאטרים של ניו יורק יוצאים אז לחופשתם השנתית ומטופליהם נותרים אובדי-עצות. אוגוסט הוא סיפורה של פסיכואנאליזה, כמו גם סיפור מערכת היחסים בין הפסיכיאטרית ד"ר לולו שיינפלד, לבין חולה צעירה, דאון הנלי, החיה בתחושה, שכל מי שאי פעם הירשתה לעצמה להיתלות בו – נוטש אותה בקביעות מדי אוגוסט.
בעוצמה, בהבנה אנושית ובכישרון סיפורי המאפיינים את ספריה האחרים, בוחנת ג'ודית רוסנר את בדידותה הנוראה של אישה הנאבקת באטימותו של הכרך הגדול, ומחפשת חיים אחרים, שלמים ומספקים יותר. אוגוסט הוא ספר מרטיט, מטריד, המצייר במיומנות וברגישות את עולמה המיוחד של הפסיכיאטריה – עולם סגור, אין יוצא ואין בא, ועם זאת מרתק ומסקרן לבלי גבול.
"סיפור כה אותנטי, עד כי נדמה שמדובר בספר דוקומנטרי. אינני מכיר מסמך אחר, מדעי או בדיוני, המשרטט תמונה כה חיונית של חוויית הפסיכואנאליזה. טורד ושאפתני." (ניו יורק טיימס בוק רוויו)
"יצירת מופת של אמת פסיכולוגית. סיפור דרמטי ומרגש." (ניוזוויק)
ג'ודית רוסנר נולדה ב-1935 בניו יורק. היא מתארת את עצמה כמי שהיו לה "חיים מאוד שגרתיים" בתור סופרת המתמקדת כמוה בדמויות חריגות ויוצאות-דופן. הביקורת ציינה, כי "ג'ודית רוסנר צומחת ככישרון גדול בסיפורת האמריקאית". מספריה בזמורה-ביתן: מפגש גודבאר, אמלין.