"כשמציקים להיזכרות בשאלות, היא כמו בצל המבקש להתקלף כדי שיהיה אפשר לקרוא את מה שנחשף אות אחר אות: את מה שלעתים רחוקות הוא חד-משמעי ולרוב הוא מוצפן בכתב ראי או מוסווה בדרך אחרת כלשהי.
מתחת לקליפה החיצונית, היבשה והמרשרשת, יש עוד אחת, שכבה לחה ממנה, וכשמסירים אותה נחשפת השלישית, ומתחתיה מחכות ולוחשות הרביעית והחמישית. וכל אחת מהן מפרישה מילים שהוסתרו זמן רב מדי וסימנים מסולסלים, כאילו ביקש רוקם-סודות כלשהו להצפין את עצמו בעודו צעיר לימים, כשהבצל רק החל לנבוט."
גינטר גראס מספר על עצמו. על קץ ילדותו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. על הנער במדי ההיטלריוגנד שרצה כל כך להשתייך לצי הצוללות ומצא את עצמו כמעט גווע ברעב במחנה של שבויי מלחמה. על האיש הצעיר שהתמסר לאמנות והתמכר לנשים ועבד על "תוף הפח" בפריז. גינטר גראס מספר על התקופה המכריעה בחייו: על השנים שבהן התעצבה אישיותו והתגבשה לאדם, לסופר ולאמן ששמו גינטר גראס.
קילוף הבצל הוא ספר זיכרונות החושף את העבר ומקים עוד ועוד גשרים המוליכים אל ההווה. גינטר גראס אינו מטפל בכפפות של משי באיש הצעיר שהיה הוא עצמו. הוא חושף את חולשותיו, מספר בגלוי על כישלונותיו ואינו מהסס לנבור בפצעים כואבים עד ימינו.
קילוף הבצל הוא "קילוף שכבות הזיכרון" לרומן אוטוביוגרפי, חשיפה של סיפורים מרגשים ומטלטלים, מצחיקים ועצובים, נוגעים ללב ומעוררי מחשבה, שגיבורם הוא גינטר גראס.
"אוטוביוגרפיה עוצרת נשימה בכנותה." ג'ון אירווינג
"ספר מצוין, חזרה לטריטוריה הקלאסית של גראס... השלמה משמעותית ל'טרילוגיית דנציג' הנפלאה, ש'תוף הפח' ציין את ראשיתה." ניו יורק טיימס
"ספר מדהים. מחשבה מדהימה. תיאור מצבים מדהימים ומזעזעים." פרנקפורטר רונדשאו
"ספר חשוב וטוב להפליא." די צייט
גינטר גראס נולד בדנציג באוקטובר 1927. לאחר שחרורו ממחנה אמריקני של שבויי מלחמה התמחה בסיתות אבנים ולמד גרפיקה ופיסול בדיסלדורף ובברלין. בשנת 1956 הופיע ספר השירה הראשון שלו בלוויית ציוריו, ובשנת 1959 ראה אור הרומן הראשון שלו, "תוף הפח". בשנת 1999 הוענק לו פרס נובל לספרות. גראס גר בגרמניה בקרבת העיר ליבק.