פנינת-פרוזה של המספרת הגדולה היא סיפור על כלב, לא סתם בן הגזע הזה, אלא כלב-טיפוחיה של משוררת נודעת בדורה, אליזבת בארט-בראונינג. ... הוא כתוב כביוגרפיה שנונה ... על מקור גזעו של הכלב ובהשערות על שנת לידתו, ומוצאו הישיר וילדותו (המסתיימות במסקנה העגומה, כי "השירה, לדאבון-הלב, היא שעלינו לסמוך עליה בבואנו לתאר במפורט את פלאש עצמו ככלב צמיר")...
...נימת-רקמה דקה... ואירונית משוכה על פני כל הסיפור, כאילו מבקשת המספרת לומר: ...הלא, בעצם, לדברים אחרים אנו מתכוונים, לכל הסובב את פלאש, דמות גברתו השוכבת כל הימים במיטתה, המשורר המבקרה, בעלה ברבות הימים, טיפוס המשרתת, הבית, הרחוב האנגלי, מקצת דמותה של החברה האנגלית... ובעיקר – לאליזבת בראונינג עצמה, לאהבה, לחלומות לפיוט...
(א.ד. שפיר, מתוך ההקדמה)