הספר מספר את סיפורה של שירה, אישה תל אביבית, מתוסכלת מחוסר התאמתה לקונספציות ונוסחאות האושר הרווחות בחברה. היא מלאה בשאלות מהותיות כמו: מי אני, מה זה העולם, איך הכול התחיל, מי זה אלוהים, ולמה אני חייבת להיות כמו כולם. היא ביקורתית ולא חוסכת בביקורת גם על עצמה. היא כמהה לאמת, וסולדת מדת, מצרה על העובדה שהיא עדיין כמו כולם. בדרך לא צפויה, בסיטואציה שלא שקשורה למהלך החיים ולתכניותיה, היא פוגשת… טוב רגע, אני צריכה לעצור פה. אני לא אכתוב במי או במה. רק אומר ש: זה לא כהן דת, לא גורו, ולא אלוהים, ולא חייזר ולא הארה או איזו חוויה מיסטית יוצאת מן הכלל, וגם לא בפרה. היא פוגשת… ומשם פאזל סימני השאלה שליוו את חייה מתחיל להתחבר.
אבל… כשהיא כבר מוצאת את התשובות לשאלות שמלוות אותה כל חייה, קורה לה ההיפך ממה שיכלה לדמיין.
שירה אוהבת לבשל. הבישול, כמו חוט שקושר ומחבר ומלווה את הספר עד סופו, מעשיר אותו בפן קולינרי מעורר תיאבון.
