שבעה - עשר סופרים מיוצגים באנתולוגיה הפורטוגזית הזאת, תמונה קבוצתית של הסיפור הקצר כפורטוגל במאה העשרים. יש בה "סיפורי ליסבון", עם הבדידות והמצוקה שבחיים בעיר הזאת, אבל נפגוש גם אריסטוקרטיה כפרית, בורגנות - זעירה פרובינציאלית ודקדנטית, עולם כפרי נחשל ועני, ואפילו כפר נידח אשר תושביו, יהודים - בסתר, מזמנים אל קרוביהם לפני מותם חונק, האמור להקדים את הכומר ולחלץ את הגוססים מן הווידוי הנוצרי... המסע בספר מתקדם מן הריאליסטי אל הפנטסטי והמיתי, ומסתיים בסיפור שנכתב בסוף המאה ה19 - . הקורא הישראלי מכיר מן הסיפורת הפורטוגזית במאה העשרים בעיקר את סאראמאגו (המיוצג בספר בסיפור מוקדם, שונה מן המוכר לנו). אכן, סאראמאגו הוא אבן - דרך בספרות הפורטוגזית בת - זמננו, שבה "מה שלפני ומה שאחרי סאראמאגו... הרבה יותר ברור מאשר ההפרדה בין מה שהיה לפני למה שהיה אחרי המהפכה" (נונו ז'ודיסה). אבל הפנורמה הרחבה שפורשת האנתולוגיה הזאת תפגיש את הקורא עם אחת הספרויות האירופיות המודרניות הגדולות וההיוניות, עם סיפורים מעוררי - קנאה בעוצמתם הרגשית, בעושרם, בגיוונם, ובסובטיליות של הכתיבה. לוסיה מוצ'ניק ליקטה את הסיפורים (והוסיפה אחרית - דבר), ומרים טבעון הפליאה לתרגם .