"אז אני הקשבתי לאימא שלי, שגם כשלא היה להם כסף היא תמיד הייתה מטופחת; תמיד עם לק ועם אודם, ובלילות הייתה מגלגלת שיער רטוב שלה ברולים, כדי שבבוקר יהיו לה תלתלים מסודרים. היא הייתה אומרת שקודם כול את בשבילך, אחר כך בשביל בעלך, שלא יסתכל באחרות, ואחר כך בשביל ששכֵיינים לא ידברו. ופה, ברוך השם, כולם מדברים".
שלוש נשים. שלוש מחברות. שלושה סיפורי חיים שיכווצו לכם את הלב, ולאחר מכן ירחיבו אותו. שלושה דורות של נשים במשפחה אחת, נשים רגילות שמתמודדות עם החיים, כל אחת בדרכה.  
פאניה, ניצולת שואה בעלת אישיות ססגונית וז'רגון משלה, נלחמה כדי לגדל שתי בנות עצמאיות, אולי עצמאיות מדי. בתה מאירה, נערה שוחרת חופש שהתבגרה טרם זמנה.
נכדתה קרן אור, בת יחידה, סופרת בנשמתה, שנאלצה להתמודד עם אובדן כבד ועם שמירת הסודות המשפחתיים.
הסיפור המשפחתי, המתחיל בשנות הארבעים של המאה הקודמת ונמשך עד ימינו, הוא פסיפס מרתק ומרגש. סיון אופירי, בסגנונה הייחודי, חושפת את מעמקי הנפשות הפועלות וגורמת לנו להרגיש, לפחות עד סוף הספר, כמו חלק מהמשפחה.  
סיון אופירי, מפתחת השיטה לשחרור ממאבק במשקל, פרסמה ספרים רבים, בהם “נשים יקרות" (2018) ו"פרינססה" (2019); אימא, בת זוג, מדריכה, כותבת, חוקרת ושמחה.