יֶלֶד קָטָן וְאַמִּיץ יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת פֶּרַח לֵב הַזָּהָב – פֶּרַח קָסוּם, שֶׁאִם תָּרִיחַ אוֹתוֹ אִמּוֹ הַחוֹלָה, תַּבְרִיא מִיָּד. אֲבָל הַדֶּרֶךְ אֶל הַפֶּרַח אֲרֻכָּה וּרְצוּפַת מִכְשׁוֹלִים. מִי יַעֲזֹר לַיֶּלֶד לִמְצֹא אֶת דַּרְכּוֹ אֶל הַפֶּרַח הַיָּקָר, וְהַאִם יַצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת אִמּוֹ הָאֲהוּבָה? אָסְנַת יֹשְפֶּה גָּזִית, שֶׁסִּפְּרָה וְצִיְּרָה אֶת רַב הַמֶּכֶר הָאַגָּדָה עַל הַשִּׂיחַ הַקָּטָן, הִיא אַסְפָנִית שֶׁל אַגָּדוֹת וְסִפְרֵי יְלָדִים. כְּשֶׁחִפְּשָׂה אֶת הַמָּקוֹר לַסִּפּוּר הַמְּרַגֵּשׁ עַל פֶּרַח לֵב הַזָּהָב גִּלְּתָה שֶׁהוּא אֵינוֹ יָדוּעַ, וְלָכֵן הֶחְלִיטָה לְסַפֵּר אוֹתוֹ מֵחָדָשׁ לַיְּלָדִים וּלְאַיֵּר אוֹתוֹ – נוֹצֵץ וְזוֹהֵר כְּפִי שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ תָּמִיד בְּדִמְיוֹנָהּ.