"המעניק" הוא סיפור מדהים. זהו סיפורו של ג'ונס, נער המתגורר בעולם אידיאלי לכאורה: עולם שאין בו עימותים, עוני, אבטלה, גירושים, אי - צדק או חוסר שוויון. עולם שאין בו מרד נעורים, ולערכי המשפחה נודעת חשיבות מרכזית. מדי שנה, בדצמבר, מתקיים טקס שנתי בו על בני השתים - עשרה לקבל מטלה שמטילה עליהם ועדת הקשישים. ג'ונס נבחר למלא תפקיד מיוחד במינו. בחירתו מפגישה אותו עם איש חסר שם - האיש שהוא פונה אליו רק בתואר"המעניק". במפגשים עמו מתחיל ג'ונס לגלות את הסודות האפלים הרוחשים מתחת לשלמות השבירה של עולמו. סיפור המסופר בלשון מטעה בפשטותה, של נער החווה חוויות יוצאות דופן ןמקבל עליו להגשים את הבלתי אפשרי. הסיפור מעמיד בסימן שאלה את כל הערכים הנראים לנו מובנים מאליהם ובוחן מחדש את אמונותינו העמוקות ביותר. ואז היא פנתה לאחור ןעזבה את הבמה, עזבה אותו שפ לבדו, עומד ופניו אל ההמון, שלפתע, כאיש אחד, החל ללחוש את שמו. "ג'ונס". בתחילה היה זה לחש: עדין, כמעט לא נשמע. "ג'ונס. ג'ונס". אחר כך בקול רם יותר ובקצב הולך וגובר. "ג'ונס, ג'ונס, ג'ונס". בקריאות הללו, בדקלום שמו - ידע ג'נס - הקהילה מקבלת אותו ואת התפקיד החדש שיועד לו, מעניקה לו חיים ממש כפי שהעניקה חיים לילד - חדש. לבו גאה בהכרת תודה ובתחושת גאווה. אך בד בבד גם נמלא ג'ונס פחד. הוא לא ידע מה פירושה של הבחירה בו. הוא לא ישע מה הוא עומד להיות. לויס לורי היא מן הידועים שבסופרים האמריקניים. היא חיברה יותר מעשרים ספרים, בהם סדרת הספרים הפופולריים "אנסטסיה קרופניק". בין השאר זכתה בפרס ה"בוסטון גלוב - הורן" לספרות, בפרס על שם דורותי קיינפילד פישר, במדליית "הקורא הצעיר" של קליפורניה ובפרס מרק טווייין. ספרה "ספור את הכוכבים" זיכה אותה במדליית ניוברי.
